23.8.2011

ייצוגים חברתיים של נגינה על גיטרה

כשאתם שומעים על נגן גיטרה, על מה אתם חושבים? האם אתם מדמיינים הופעת הבי- מטאל במועדון מעושן, בגדים שחורים, קעקועים ופירסינגים, צעקות ונהמות מחרישות אוזניים המלוות בריח זיעה ואדי אלכוהול? או אולי עולה במוחכם הדימוי של כוכב הרוק המופיע בקדמת הבמה, בביגוד צמוד ונוצץ ושיער מתנפנף, כשאלפי נערות צורחות את שמו ומתעלפות למראהו? או אולי בכלל חושבים על הטיול השנתי ועל הילד הכי פופולרי בשכבה שלא התעצל, הביא גיטרה והפך למרכז ההתעניינות סביב המדורה?
לנגני הגיטרה יש ייצוגים השונים מאד זה מזה, כמעט כמו הגיטרות שעליהן הם מנגנים והשיטות המשמשות לנגינה בהן.

הגיטרה הקלאסית:
הגיטרה הקלאסית היא גיטרה בעלת תיבת תהודה ומיתרי פלסטיק. מקובל להתחיל בלימודי גיטרה על כלי מסוג זה. אחד הגורמים להגדרת סוג גיטרה זה ככלי למתחילים הוא מחירה הזול. מלבד מחירה הנח, גיטרה קלאסית אידיאלית לנגינה ב"שטח". היא אינה דורשת חיבור לחשמל, אינה דורשת שימוש באביזרים נלווים כמגבר, תיבות אפקטים או אפילו מפרט. היא קלה, ניידת וזולה מספיק כדי לסכן אותה ביציאה לטיול או למדורה.
סוגי המוזיקה המזוהים עם הגיטרה הקלאסית כוללים, מלבד הסגנון הקלאסי, גם את הפלמנקו- אותה נגינה קצבית המלווה ריקודים ספרדיים עזים וחושניים. נגינה על גיטרה קלאסית מאפשרת לנגן הגיטרה או התלמיד להביע את סגנונו האישי בצורה המיטבית. בעניין זה כדאי לציין מאפיינים כגון: המגע הישיר של הגיטרה עם העור, הקואורדינציה הנדרשת לתיאום בין היד השמאלית, הקובעת את גובה הצליל, והיד הימנית הפורטת וקובעת את סגנון הצליל המופק.

הגיטרה האקוסטית:
הגיטרה האקוסטית היא בעלת תיבת תהודה ומיתרי מתכת. הפריטה בה נעשית בעיקר באמצעות מפרט ולא באמצעות האצבעות, והיא משמשת בעיקר ככלי ליווי לסגנונות מוסיקאלים כקאנטרי, פולק ואפילו רוק.
הטכניקה הדרושה לנגינה בגיטרה אקוסטית שונה וקלה בד"כ מהטכניקה הנחוצה לנגינה על גיטרה קלאסית. ישנן גיטרות אקוסטיות הניתנות לחיבור למגבר, דבר ההופך אותן לסוג של גיטרות חשמליות. נגינה על גיטרה אקוסטית התפתחה עם מוסיקת הקאנטרי בארה"ב ועם מוסיקת המחאה. כאחותה הקלאסית, היא ניידת, קלה וזולה באופן יחסי.

הגיטרה החשמלית:
הגיטרה החשמלית נולדה בשנות השלושים על ידי ריקנבאקר ושוכללה לגיטרה בעלת גוף עץ מלא, כזה אותו אנחנו מזהים היום עם גיטרה חשמלית, בשנות החמישים על ידי ליאו פנדר. חברת גיבסון, שייצרה גיטרות חשמליות בעלות תיבת תהודה, לא איחרה בהרבה אחרי פנדר והוציאה אף היא דגם משלה לגיטרה ללא תיבת תהודה. מאז ועד היום חברות פנדר וגיבסון ידועות כחברות מובילות בייצור גיטרות חשמליות.
לגיטרה החשמלית אין תיבת תהודה ואת הצליל היא מפיקה על ידי הפיכתו לזרם חשמלי המיוצר ומוגבר על ידי מגבר. מיתרי הגיטרה החשמלית עשויים ממתכת והם רכים יותר לנגינה ממיתרי הגיטרה האקוסטית. גם צואר הגיטרה, שהוא דק יותר, הופך את הנגינה בגיטרה מסוג זה לקלה יותר. עם השנים התווספו עזרים נוספים לנגינה על גיטרה חשמלית – תיבות האפקטים השונות, השימוש במחשב כדי להפיק צלילים שונים מהגיטרה, ועוד.
גיטרה חשמלית מזוהה עם שני סגנונות מוזיקה בולטים: הרוק וההבי מטאל. שני הסגנונות הללו קרמו עור וגידים בשנות הששים-שבעים והגיעו לשיאם בשנות התשעים. שני הסגנונות השתנו מן הקצה אל הקצה והתפתחו כיום לעשרות תתי סגנונים כמו הטראש מטאל, גראנג' ואלטרנטיבי.
הייצוגים המזוהים עם הנגינה על גיטרה חשמלית מלווים באדי- אלכוהול,  שימוש בסמים, אלימות ואגרסיביות, ביגוד אקסנצטרי המלווה, במקרה של ההבי מטאל והפאנק גם בסגידה לשטן, קעקועים ופירסינגים. למרות שבאופן מסורתי מרבית קהל ההבי- מטאל הוא קהל צעיר יחסית וגברי, בשנים האחרונות עם תחיית הסגנון, אפשר לפגוש יותר ויותר נשים בתחום, ובפרט בתחום המטאל הגותי. גם הסגידה לשטן היא בבחינת סטראוטיפ בלבד, אל תתנו לסטראוטיפ לבלבל אתכם.
נגינה בגיטרה חשמלית משתלבת נהדר עם ליווי של להקה: גיטריסט ליווי, מתופף, גיטרה בס ואולי גם איזה קלידן ככה, להשלים את התמונה.

גיטרה בס:
גיטרת הבס דומה לגיטרה חשמלית אולם לה 4 מיתרים בלבד. סגנון הנגינה בה הוא שונה מאד מסגנון הגיטרה החשמלית, ומטרתו היא יצירת הבאסים הנותנים קצב ונפח לקטע המוסיקלי.

איזה נגן גיטרה אתה רוצה להיות?
ייצוגים, דימויים, סטרואטיפים – כל זה טוב ויפה, אבל השורה התחתונה כאשר חושבים על  לימודי גיטרה היא איזה סוג גיטריסט אתה רוצה להיות? מהו הסגנון המוסיקלי אליו אתה מתחבר? האם אתה שואף להיות כוכב להקה או שהעניין המרכזי הוא היכולת לנגן בכל מקום ולהביע את עצמך? בסופו של דבר,חשוב לציין כי הייצוגים בהם עסקנו הם סטראוטיפים (סטיגמות), וביכולתו של כל אחד לעצב בעצמו ולפי דרכו את דמותו הייחודית כנגן גיטרה. יש לזכור כי מוסיקאים ונגני גיטרה גדולים ניתן למצוא בכל אחד מהסגנונות שלעיל, בין אם הם התאימו לסטראוטיפ אותו הם ייצגו ובין אם לאו.